הנה דוגמא להמחשה:
מוישלה' פתח את תיבת הדואר וגילה חוב למס הכנסה. התגובה האוטומטית שלו – כיווץ ובהלה. לחץ מעורר תגובת שרשרת של מחשבות טורדניות אינטנסיביות בניסיון נואד למצוא פתרון = תשובה. בדרך כלל, זה לא נעצר בזה. המיינד הקדחתני מוליד עוד לחץ, פחד, חששות, דאגות, מועקה – שמולידים עוד יותר מחשבות וטרפת מנטלית ומהר מאד זה הופך לכדור שלג מתגלגל שמסיח אותנו מנוכחות ברגע, מהעוצמה שלנו, מהתודעה האינסופית שלנו, שבתוכה – כל הפתרונות שאנו מחפשים כבר נמצאים. ברגע שמוישלה הגיע למסקנה כמו למשל, שיעבוד שעות נוספות כל החודש – הוא אמנם מצא פתרון הגיוני למצב, אבל בעצם סגר את הדלת ליקום להראות לו מה עוד אפשרי עבורו לבחור ולעשות ולקבל לחייו שיפתור הכל אולי הרבה יותר בקלות.
ביקום יש אינספור פתרונות שבכלל לא היינו מעלים אותם על דעתנו. עצם השאלה, פותחת דלת לכל מה שאפשרי להיכנס. במקרה זה, מוישלה יכול היה פשוט לשאול: מה יאפשר לחוב הזה להיפתר בקלות? מה עוד אפשרי? ואולי, יום אחרי זה היה מקבל מכתב נוסף: אופס! טעינו אתה בכלל לא חייב כסף, או אולי פתאום היה מקבל בונוס בלתי צפוי ממקום עבודתו בדיוק בסכום הדרוש.
מאיזה מקום אנחנו עונים תשובות ומביאים פתרונות? ממאגר פנימי של נקודות מבט מגבילות שאנו מחזיקים, מכל חוויות העבר שלנו, מכל מה שאימצנו מאחרים, שספגנו מההורים, מחברים, מהשכן מלמעלה ואחרים שבכלל לא שייך לנו, מכל מה שקטלגנו כאפשרי או לא אפשרי ועוד הרבה מעבר לזה. הרשימה הזו ארוכה אך יש מכנה משותף לכל מה שנשלוף ממנה – שאין בו מודעות והוא חוסם אפשרויות אחרות וקלות.
בכל פעם שאנו אומרים לעצמו: "אני לא יודע.ת" – האם זה מעודד ידיעה וגילוי של התשובות שבתוכנו, או רק שותל ומטפח חוסר תודעה? אנחנו תמיד יודעים. זה קודם כל אנרגטי לפני שזה מובן לשכל.
יש בלבול גדול בין הבנה לבין ידיעה. בעוד שהראשון מנטלי ולינארי ולרוב כרוך בהשקעת אנרגיה וזמן, השני פשוט קיים ונגיש לנו מיד – כשנסכים לגשת אליו או יותר נכון – להיות אותו. התשובה המנטלית – מגיעה מתוך מאגר נתונים מוגבל. מתוך מה שהיה ומתוך עולם המציאות הפיזית והקיום כבני אנוש. השאלה – כשהיא נובעת מתוך הוויה סקרנית ופתוחה, חופשיה מהיאחזות בתוצאה ותשובה נכונה – מאפשרת גישה לכל מה שקיים מעבר לזמן, מרחב והמציאות המוכרת. מאפשרת מודעות מתוך ההוויה האינסופית שאנחנו באמת. אז בפעם הבאה שנדמה לנו שאנו לא יודעים, אפשר להניח שאנחנו יודעים, לאמץ הלך רוח שואל וסקרן, ולאפשר למודעות לבוא כשהיא תבוא. זה לא בהכרח שרביט קסמים מידי. אז רצוי וחשוב לנשום ולבוא לזה ללא ציפיות ושיפוטים.
אם אנו רוצים להיפתח לעולם האפשרויות האינסופיות בשדה הקוואנטי, לגלות ולהסתנכרן עם אפשרויות מרהיבות שהמיינד האנושי לא מסוגל לחשוב עליהן אל היקום הלא-מוגבל כן – אז ככל שנבוא לזה משוחררים מאגו ומיינד דואלי – נוכל לקבל יותר.