בחירה – יוצרת

בחירה – יוצרת

מאמר מאת טליה פרנקל


עד עכשיו – האם בחרת?

 

 


או רק רצית?

השבוע היתה לי שיחה מאד מעניינת בנוגע לכוחה של בחירה. בעבורי זה די ברור שבחירה יוצרת מציאות ועם זאת, כשאמרו לי "אבל איך זה שבחרתי וזה לא קורה?" – זה לקח אותי למרחב של שאלה והתבוננות. איך זה מתיישב? בחירה יוצרת ועם זאת, מה זה אומר כשזה לא תמיד מתממש? 

אז לפעמים נדמה לנו שבחרנו כשלא באמת בחרנו. אולי רצינו בזה מאד, אבל רצון זה לא אותו הדבר כמו בחירה. כשאנו רוצים, אנו באים ממקום של חוסר והאנרגיה שלנו ממוקדת על מה שאין לנו. כשאנו בוחרים, אנו באים ליקום ומראים לו איזה עתיד אנו מבקשים ליצור מתוך שלמות ואחדות והוויה ואפילו הייתי אומרת – עוצמה. לדוגמא, תנו לשני המשפטים הללו להדהד בכם: "אני רוצה שפע" לעומת "אני בוחרת בשפע". מרגישים את ההבדל? 

בחירה – יוצרת
רצון – מקבע את החוסר כאמיתי

לפעמים אנו מחזיקים בחירות קונפליקטואליות, מנוגדות. רוצים אבל גם לא רוצים. בוחרים וגם לא בוחרים – בו זמנית. זה אומר שהבחירה לא שלמה. בחרנו רק חלקית, למשל ב- 10% בלבד, כלומר שאת ה-90% הנותרים אנו משקיעים נגד עצמנו ולטובת יצירת דרכים לטרפד את אותה בחירה מלהתממש. למה זה קורה? אולי יש בנו פחד מהצלחה, מאיך זה יהיה כשסוף סוף החלום יתממש, פחד מהטוב. אולי לימדו אותנו שאחרי משהו טוב בא משהו רע וקנינו את זה כאמיתי? אולי המרדף אחר המימוש היה כה מעניין ונתן טעם לחיינו עד שמי יודע, אולי יהיה ממש משעמם אחרי זה, או שכבר לא יהיה טעם להמשיך. אולי זה קשור לסביבה ופחד שלא יקבלו אותנו ולא יאהבו אותנו ואולי זה לא פחד, אולי פשוט לא לימדו אותנו לקבל במציאות הזאת או שאנו מחזיקים שיפוטים ונקודות מבט שקנינו מאחרים או מחיים אחרים, שלא מאפשרים למה שכבר נוצר מטאפיזית להתגשם במציאות שלנו. אני יכולה עוד להמשיך אך נראה לי שהמסר ברור, אם רגל אחת על הגז ורגל שניה על הברקס, קצת קשה לאוטו להתקדם לא?

איך יודעים אם בחרנו באמת או לא? תשאלו את עצמכם:
אמת, האם באמת בחרתי ב- 100% בזה? ותחושו בגוף. קל ואוורירי = כן. כבד = לא. ואם יצא לכם לא, הסכימו לקבל מודעות מזה. תשאלו: מה הערך עבורי ב-לא לבחור בזה? בכך שזה לא יתממש? אפשרו למודעות לבוא כשהיא תבוא וזכרו שלשנות את זה – מצריך רק בחירה חדשה…

האם אתם מוכנים לקבל עכשיו
את מה שאתם לכאורה מבקשים?

מה עוד יתכן שמתרחש? קרה לכם שבא לכם רעיון שממש עשה לכם ויברציה מרגשת בכל תא ותא בגוף וזרמתם עם האנרגיה ומשהו מדהים התחיל להיווצר וממש יכולתם לחוש את השמחה והתנועה של יצירה שרוקמת חיים וכבר מעבר לפינה ו-….פתאום הכל נעצר. מה קרה שם? החלפתם נתיב. עברתם ל mode אחר, של משהו שקניתם במציאות הזו כאמיתי למרות שהוא לא. כשזה קורה, זה קוטע את המודעות, הקליטה והקבלה האינסופיות שלנו ומעביר אותנו למצב של טייס אוטומטי. במלים אחרות, כאילו היינו על מסילת רכבת A טסים קדימה ויוצרים את העתיד שאנו מבקשים ואז פתאום כמו החלפנו מסילה ל- B. העתיד שכבר יצרנו ממשיך להתקיים ולהיווצר ב-A אבל אנחנו כבר לא על אותו נתיב יותר. איך זה מרגיש? שהכל תקוע ולא מתקדם. אם זה מדבר אליכם תשאלו: איזה עתיד כבר יצרתי שמתהווה במהירות המרחב שאם אכיר בו כעת, יאפשר לו להתממש מיד במציאות הפיזית שלי? ואל תענו. שחררו…תנו ליקום להראות לכם.

כששותלים שתיל באדמה ומטפחים אותו, משקים אותו, מדשנים אותו, נראה לכם הגיוני לעמוד עם סטופר מעליו: נו, עבר כבר יום! למה אתה לא צומח?…טוב, עבר כבר שבוע, זה בטח לא יצמח, בטח שתלתי לא נכון, בטח השקיתי יותר מדי, לכולם זה מצליח בקלות חוץ ממני, מה לא בסדר בי שאפילו שתיל לא צומח לי…ואם הפלא ופלא, למרות כל זה, משהו ירוק מתחיל לבצבץ לו, נראה לכם הגיוני לתפוס לו בשפיץ של העלה ולמשוך בכוח? מה אם אפשר פשוט לנשום. לתת אמון שמה ששתלנו – יצמח בזמנו. לאפשר לו את יצירת החיים שלו בסבלנות ולהמשיך לטפח אותו. לתת לו אהבה. להכיר בכך שמשהו מופלא כבר נוצר שם מתחת לאדמה ותיכף יבצבץ ומעניין איך הוא יראה? – וממש לאפשר לסקרנות ולפליאה ולהתרגשות למלא כל מולקולה בגוף. אלו חיים שנוצרים. לכל יצירה יש כוח חיים משלה.

ברגע שבחרנו – זה כבר נוצר וכעת, מה שנשאר זה הכרה שלנו בכך והסכמה לקבל. הסכמה לאפשר לזה להתממש באופן גלוי. כל מה שבא לאחר מכן יכול לתמוך ביצירה שכבר יצרנו או לטרפד ולהכחיד אותה. ככל שאנו מתבוננים מבעד למשקפי הספק והשיפוט, מפקפקים במה שיצרנו ובעצמנו ונאחזים בתוצאה רצויה של איך זה אמור להיות ולהראות, זה מסמא את עינינו לראות את מה שכבר נוצר וקיים, קוטע את תודעתנו לקלוט את העתיד שכבר מתהווה. ככל שנתמיד בזה, זה מבטל את כל מה שיצרנו וגודע את עץ היצירה שלנו. למה שנבחר בזה?

 

בכמה ספק אתם משתמשים כדי
לחסל את מה שכבר יצרתם?

לפני כמה שנים, חוויתי חזיון תקשורי במסע אסטרלי מרגש ביותר. ראיתי איך כהוויות רב ממדיות הכוונה שלנו מיד יוצרת מציאות ומשנה הכל. באופן על-זמני הכל נוצר ומתהווה וקורה בו זמנית. ממש יכולתי לשחק עם זה ולראות בעיני רוחי ויזואלית איך זה קורה, איך אני בוחרת ובבת אחת כל הסביבה שלי משתנה, התפאורה מדלגת מכזו לאחרת, זמן ומרחב מתקפלים ומפסיקים להיות מגבלה. מעולם לא היו באמת. ראיתי גם איך במציאות הפיזית הפכנו שבויים של זמן ולינאריות באופן שמתבטא בכל דבר: בשפה שלנו ואופן הבניית מלים ומשפטים במקום מסה של מידע שמובא בבת אחת בשלמותו, גם בהתניות שאנו מחזיקים: קודם A ואז B וגם באופן שבו אנו מאפשרים או לא מאפשרים התממשות של חלומות. זה לא חייב להיות כזה. אפשר להיות במציאות הזו מבלי להיות שבויים של החוקים והכללים של המישור הזה שקנינו כחזקים יותר מאיתנו.

אז אמנם הזמן לא מנהל את ההוויות הרב ממדיות שאנחנו באמת, שיוצרות הכל ברגע ויכולות לכופף זמן ולשחק איתו, עם זאת, התפיסה הרווחת במישור הפיזי הינה שזמן קיים ומגביל ושאנחנו מוגבלים, והפכנו זאת לאמת שאין לה עוררין, שמשתקפת גם במרווח שבין יצירה לבין אקטואליזציה פיזית שלה. ככל שאנו משתחררים מתפיסות המציאות שקנינו כאן ובוחרים במודעות, בחווייתי, משאלות מתגשמות מהר יותר ואף ברגע. איך אפשר לתמוך בזה?.אפשר להכיר בעצמנו כיוצרים, לסרב להאמין למציאות זמנית של מראית עין, לשחרר שיפוט לגבי מתי זה יקרה ואיך זה יראה ולטפח את הזרע ששתלנו בבריאה דרך אמון, הכרת תודה ואיפשור. ההכרה שלנו בעצמנו ובמה שכבר יצרנו מהווה גשר למימוש לכאן ועכשיו. אם נבחר בזה, מעניין מה זה יצור? 

בחירה – יוצרת מציאות
שאלה –  מאפשרת מודעות
הסכמה לקבל – מאפשרת ליקום לתרום לכם

 לבחור – זה הצעד הראשון

  • אז…בחרו

  • הכירו בכך שבחירתכם יוצרת ממש עכשיו מציאות חדשה

  • שחררו כל היאחזות בתוצאה רצויה וכל ציפיה לגבי איך זה חייב להיראות

  • היו באמון, הצהירו : אני מאמינה בעצמי ומכירה ביוצרת שאני / אני מאמין בעצמי וביוצר שאני

  • היו בשאלות מדי יום בלי לענות עליהן (לשאול ולשחרר):

    • איזו אנרגיה יוצרת ומטפחת אני יכול/ה להיות, שתאפשר לבחירה שלי להתממש כבר ובקלות?

    • במה כדאי שאשקיע את האנרגיה שלי כדי שזה יתממש?

    • מה אני יכול/ה לבחור היום שיביא את הבחירה הזו לכדי מימוש?

  • הסכימו לקבל ואפשרו ליקום לתרום לכם.

מקווה שזה תרם לך. תודה שהיית איתי.
באהבה, טליה

האם עכשיו הזמן לגלות
את היוצרים המופלאים שאתם באמת?

המאמר הזה מובא באהבה רבה 
אשמח לשמוע אם זה תרם לך
אפשר לכתוב לי כאן>>
 
ואם מכירים מישהו שזה יכול לתרום לו,
אפשר לשתף בשמחה

תודה ♥ טליה