איך לחם קשור לשפע?
איך לחם קשור לשפע?
מאמר מאת טליה פרנקל
איך מפגש מלהיב עם לחם נתן לי השראה וגם קשור לשפע?
השבוע קפצתי לסופר, בעיקר בשביל בננות (כי הרי אי אפשר בלי בננות). בעודי חולפת לצד מדף הלחמים, נפלו עיני על משהו מוכר. לקח לי שניה להפנים מה אני רואה ואז קלטתי, שזה הלחם שהגוף שלי אוהב, שבכלל לא נמכר בסביבה שלי והצריך עד כה לוגיסטיקה מתוחכמת או ניידות כדי להשיג. קפצתי וצהלתי שם כאילו זכיתי בלוטו! וכמובן שהפריזר שלי מתפוצץ עכשיו מלחמים…
איך כל זה קשור לשפע?
מצאתי את עצמי מהרהרת בחוויה הזו ממעוף הציפור ונולדו כמה הגיגים שאני מניחה כאן. קחו מזה מה שיהדהד בכם.
כשהיינו ילדים, למדנו להגיב למשפט: "מה אומרים…?" באמירת תודה. תודה כתגובה. זה הרי הדבר המנומס ואדיב לעשות.
למדנו גם לצפות לזה מאחרים ואפילו להיעלב, אם לא קיבלנו את זה בחזרה.
בהמשך, יתכן שגם למדנו להודות מראש על כל הטוב שבדרך, עוד לפני שהגיע. זה אכן מבורך.
יתכן שגם למדנו, שחיפוש אקטיבי ויזום על מה להודות מטפח תודעת "יש" כחלק מתודעת שפע. אכן, יש בזה המון ערך.
מה שאני מציעה פה, זה להתרחב עוד יותר לאפשרות של חיים מתוך הכרת תודה שאינה תלויה בדבר. להיות אותה ולהעניק ממנה באופן טבעי, כמצב הוויה מתמשך.
גם אני למדתי מזמן שכדאי ואפילו חשוב להיות בהכרת תודה על "הדברים הקטנים". אימצתי את זה ואף לימדתי את זה כרעיון מצוין לחיים, אבל בואו נתבונן בזה לרגע. מה מגדיר מה קטן או גדול, על מה זה מתבסס? עצם התפיסה הזו (שאמנם באה ממקום טוב) בעצם אומרת לנו, שיש קטן ויש גדול ועכשיו, למרות שזה קטן נוקיר אותו בכל זאת 😊 זה בא ממקום טוב, אבל זה עדיין מתבסס על שיפוט וכל שיפוט – מגביל.
מה אפשר לבחור מעבר לזה? אז אני שואלת, מי נהיה בלי כל ההגדרות, השיפוטים והיחסיות של: קטן\גדול, טוב\רע, נכון\לא נכון?
תקלטו לרגע את האנרגיה של הכרת תודה שאינה נובעת מתגובה למשהו חיצוני מוגדר מראש, אלא מצב הוויה להיות אותו כל הזמן, בלי סיבה? איך זה יהיה ומה זה יזמין וימגנט לחיים שלנו?
שנדבר על זה עוד?
תקלטו כמה ברכה יש בהכרת תודה טהורה. להסתובב בעולם ובנתיב החיים שלנו מתוך הכרה במה שיש והודיה עליו, הודיה על כל רגע ועל המתנות שבו, וגם הוא לא נעים, אפשר עדיין לקבל ממנו ערך. אפשר גם, להיות בהכרת תודה בלי סיבה. באופן בלתי תלוי בדבר.
בתפיסתי, הכרת תודה זו אנרגיה להיות. לא פעולה. אנרגיה להיות בלי סיבה. אנרגיה להעניק בלי ציפייה לתמורה. ואם כבר פעולה, אז לא מתוך אוטומט, אלא מתוך להיות אותה, בנוכחות ואחווה איתה, ולהעניק ממנה, גם מול אלו שציפינו לקבל אותה מהם ולא קיבלנו. במקום זה, להודות על עצם יכולתנו להעניק ולסייע גם אם לא רואים את זה. מה שנבקש לקבל מהאחר להעניק לעצמנו בעצמנו – וכמה אז נקבל ממנה יותר?
זו בחירה מדהימה לטפח דרך חיים כזו, מתוך הכרת תודה בלי צורך בסיבה כדי להעניק ממנה. לעצמנו, לאחרים, לעולם וליקום.
הכרת תודה בתפיסתי, פותחת את הדלת של החיים למתנות, ממרחב אינסופי של אפשרויות. מרחב שאינו מוגבל על ידי מיינד, פחדים, אמונות מגבילות ותודעת מחסור. שדה אנרגטי יקומי, רב מימדי ואינסופי, שיעניק לנו ללא שיפוט אם רק נבחר, נבקש ונסכים באמת לקבל, ללא שיפוט ומתוך הלימה אנרגטית אתו.
האם אני חיה ונושמת הכרת תודה 24/7? האמת שלא. לפעמים אני לא שם. אבל אני כן משתדלת להיות נאמנה לזה ולהיות מספיק נוכחת כדי לזהות מתי אני לא שם – ולבחור מחדש. לפעמים זה לוקח שניות, לפעמים דקות, לפעמים שעות, אבל לפחות זה כבר לא שנים. פעם זה היה שנים… וואוו. גם על זה אני קולטת שאני יכולה להודות עכשיו.
אז, הסיפור הזה שלי עם הלחם הסתובב לי בראש כמו ביקש להיוולד ולהופיע כאן, כהזמנה ותזכורת מה אפשר לבחור כל יום מחדש, לחיות ולהיות הכרת תודה ולהדהד אותה.
אני רואה בהכרת תודה תשתית לחיים, שיש בהם זרימה מתמשכת של אפשרויות ושפע. תשתית לעולם נעים ואדיב יותר לכולנו. אני מביאה את זה גם לקורסים אצלי במרחב, ומזמינה לחיות מתוך הכרת תודה כמצב הוויה. לא כתוצאה, לא כתגובה. לא כמצב תלוי נסיבות אלא, תדר שאפשר לרטוט, להיות ולהדהד – בלי סיבה.
מסתבר, שזה לא רק נעים ומרחיב את הלב, אלא גם מזמין שפע ושגשוג לחיים שלנו…
אני רואה בהכרת תודה גם ביטוי של אדיבות והענקה הדדית מאיתנו ליקום וחזרה, כמו ריקוד אנרגטי בעל מקצב מסונכרן, מחולל ויוצר פלאים.
האנרגיה הזו שנשלחת כמו אדוות מהשדה האנרגטי שלנו, פוגשת אינסוף אפשרויות בשדה היקומי שרוטטות בהלימה איתה, נמשכות אלינו ואף מתממשות בפיזי באופן מרגש. אנו הופכים להיות אנרגיה מהלכת בעולם שמזמינה שפע, שגשוג, שמחה ופלאים, שאפילו לא חשבנו בכלל שאפשריים עבורנו ואכן קיימים או מתחוללים יש מאין, באמצעות האנרגיה שאנו רוטטים.
הלחם הזה שפגשתי בהפתעה, הופיע כאפשרות שנוצרה פתאום, שעד אותו רגע לא הייתה ופתאום נכנסה למגוון האפשרויות על המדף.
ככל שאנו הווים הודיה טהורה בלי סיבה, היקום מביא לנו עוד ועוד סיבות לזה. קצת פרדוקסלי כשחושבים על זה… 😊
תודה יקום. אני יכולה ממש לחוש כעת את השמחה בלב, ממלאה אותי ומתרחבת בי ודרכי מהולה בסקרנות גדולה. מה עוד אפשרי?
יש כוח אדיר למסה של אנשים שבוחרים ומחזיקים תדר ביחד. אז, יש לי בקשה. אם זה מהדהד, הצטרפו אלי לתרגיל משותף. אפשר בשמחה אחר כך לשתף אותי בתשובות (כאן למטה או בפוסט המקביל אצלי בפייסבוק), ואשלח באהבה תדר תומך ומעצים מרחוק.
התרגיל:
נמצא מקום שקט. ניקח דף ועט ונכתוב:
1. משהו להיות בהכרת תודה עליו – בך.
2. משהו להיות בהכרת תודה עליו בעבר שלך.
3. משהו להיות בהכרת תודה עליו בחיים שלך.
4. משהו להיות בהכרת תודה עליו בעולם.
5. ניקח עכשיו דקה לעשות את התרגיל הבא:
נעצום עיניים וניקח נשימה עמוקה.
נדמיין למולנו אדם אהוב או משהו לברך עליו בחיים שלנו.
נאפשר ללב להתמלא בהכרת תודה על עצם קיום האדם\דבר הזה.
נדמיין ונקרין אליו אהבה והודיה מהלב שלנו. עוד ועוד.
נחוש כמה אנחנו מתמלאים וככל שאנו מעניקים אנו גם מקבלים ויש לנו עוד לתת.
ניתן לכל זה להתרחב לכל היבט של החיים שלנו ולעולם.
נשחרר את האדם\נושא הזה שהתחלנו ממנו, ורק נהיה בהכרת תודה בלי סיבה. ניתן גם לזה להתרחב…
יש לנו יכולת להשפיע ולשנות.
כל בחירה יוצרת.
זו בחירה להיות בהכרת תודה.
איזו תרומה זה יהיה, אם יותר אנשים יבחרו להדהד את התדר הזה בעולם?
הלוואי שהמאמר הזה יתרום לכך
אני שולחת באהבה תרומה אנרגטית מרחוק לכל המשתתפים בתרגיל – תדר שמיימי של הכרת תודה וריפוי אוהב, לכל תודעת מחסור לא-מודעת שחוסמת שפע. לא נדרש לעשות דבר מלבד להסכים לקבל.
אפשר לכתוב לי פה למטה בתגובות (או בפוסט המקביל לזה בפייסבוק) ואז אוכל לשלוח לכם באופן אישי. אפשר פשוט להתכוון בלב, ולהיפתח לקבל תרומה אנרגטית מכל מה שאני שולחת לכולם.
שמחה לתרום. זכות בשבילי. תבורכו. טליה