האנרגיה של מלים

האנרגיה של מלים

מאמר מאת טליה פרנקל

האם אתם מודעים לאנרגיה של המלים
שאתם משתמשים בהן ומה זה יוצר?

 

כל דבר בבריאה הוא אנרגיה. מחשבות ורגשות הן אנרגיות. גם מלים. והן נישאות במרחב ומגיעות לכל מקום. קרה לכם פעם שחשבתם על מישהו והוא צלצל? מה אם קלטתם את האנרגיה שבדרך עוד לפני שהגיעה למרחב שלכם והתממשה במציאות הפיזית? המלים בהן אתם משתמשים יוצרות תהודה ביקום וממגנטות לחייכם אנרגיות בהתאמה לאנרגיה של המלים בהן אתם משתמשים. 

הידעתם, שכשאתם חושבים מחשבות שיפוטיות על אדם אחר, הן מגיעות אליו? כי מחשבה זו אנרגיה שיכולה לנוע במרחב. מן הסתם כבר קרה לכם שקלטתם אדם אחר כועס או שופט אתכם בלי שהוחלפו מלים. איך ידעתם? כי קלטתם את האנרגיה של המלים שלא נאמרו. הידעתם, שכשאתם חושבים באופן שיפוטי, זה מצמצם את הקבלה שלכם, השפע שלכם, המציאות הפיננסית שלכם, הגוף שלכם, החיים שלכם וכל דבר שאתם מבקשים ליצור והודף את היקום מלהעניק לכם שפע? ההזמנה שלי עבורכם במאמר הזה לבחור את המלים שלכם מחדש. לשחרר שיפוט. להיות אדיבים כלפי עצמכם ואחרים כבר ברמה מחשבתית. למלים יש אנרגיה. ביכולתנו לבחור את המלים שייצרו יותר במקום אלו שיכווצו וייצרו פחות. אפשר לבחור אותן אנרגטית מתוך מודעות במקום מתגובה אוטומטית. רגע לפני שמגיבים אפשר לשאול את עצמנו: מה אני יכול/ה לומר כאן שיהיה תרומה? שיעצים? שיפתח מרחב למשהו גדול יותר?

 

מה אם שינוי של מלים יכול לשנות חיים?

הנה כמה דוגמאות למלים שכדאי לשחרר מהשפה שלנו:

משפטים של: "אני אנסה…" – הרובד הלא-מודע שלנו לא מבין מה זה אומר לנסות. כשאתם אמרים "אני אנסה" מסתתרת מתחת לזה הנחת יסוד סמויה שזה לא יצליח, וזו האנרגיה שאתם מהדהדים באותו רגע. איך זה משפיע על התוצאה לדעתכם? אז אל תנסו. פשוט תעשו. או אל תעשו. ויקרה מה שיקרה.

משפטים עם המילה "כאילו" – המילה הזו שגורה בפי רבים ומשתרבבת לה לתוך משפטים כמו מסטיק שדבוק לנעל ולא יורד. מה היא עושה? מהדהדת ליקום את כל החלומות שלכם והתקוות שלכם אבל בכאילו. כלומר, האם הייתם רוצים לממש זוגיות באמת? או בכאילו? לממש שפע באמת? או בכאילו? לממש את עצמכם באמת? או…הבנו. אז די עם המילה הזאת. ובואו נתחיל ליצור באמת. אם תבחרו.

משפטים של: "אני חייב/ת או צריך/צריכה" – היכן שאתם חייבים או צריכים אין חופש.
בכל פעם שאתם מתבטאים כך אתם מצמצמים את החופש שלכם להיות מי שאתם. במקום זה, תבחרו. אני בוחר/ת לעשות את זה. לא כי אני חייב או חייבת, לא כי כך לימדו אותי שחייבים לעשות, אלא מתוך בחירה חופשית. ואפשר לבחור גם שלא. והכל בסדר.

משפטים של "אני רוצה" – כמה פעמים אתם אומרים זאת ביום? בשבוע? מה זה מושך לחייכם? בדיוק ההפך ממה שאתם רוצים לקבל. כל משפט של "אני רוצה…X" בעצם אומר ליקום: "אין לי, חסר לי" ומה זה מושך? עוד אנרגיה של חוסר. למשל: "אני רוצה זוגיות, אני רוצה כסף, אני רוצה ילד…" ממגנט עוד מהחוסר.
אוי ויי מה עושים עם זה עכשיו? מזכירים לעצמכם שאתם המאסטרים של חייכם. שאתם יוצרים הכל. ויש לכם בחירה חופשית. ואתם לא תלויים באף אחד אחר או במשהו שיפול מהשמיים. זה אומר לצאת מהמקום של תחינה ותודעת חוסר למקום של הכרה במי שאתם. ביכולת שלכם ליצור את החיים שאתם רוצים. וזה מתחיל בבחירה. וממקום של נחישות ותודעת יש.
שלב א': " אני המאסטרית של חיי, יוצרת ומגשימה בקלות את X וזה כבר בחיי! תודה"
שלב ב': "מה יאפשר לכל זה ואפילו מעבר לזה להתממש כבר ובקלות?"
שלב ג': אמון ולשחרר ליקום

משפטים שמכילים את המילה "אבל…" – בכל פעם שאתם אומרים אבל, אתם סותרים את כל מה שאמרתם קודם. לדוגמא: "איך בא לי לנסוע לנופש אבל יש לי מלא עומס בעבודה וכו'…" כל מה שבא אחרי "אבל", אלו כל התירוצים היצירתיים שבאים להצדיק למה אנחנו לא מגשימים את כל מה שאמרנו קודם. כלומר, פתחנו דלת ליקום להביא לנו מתנות (איזה יופי!) ואז – אבל….וסגרנו את הדלת. וותרו על התירוצים. שחררו את כל אמירות ה "אבל", פתחו דלת ליקום להביא לכם פתרונות ואפשרויות, שאולי לא שקלתם קודם ותנו להפתעות להתממש.

זו הזמנה עבורכם להעלות את רמת המודעות שלכם
למלים שלכם. למחשבות שלכם. לאמונות שלכם. ולבחור מחדש

הרובד הלא-מודע מכיל בתוכו כמות אינסופית של פיסות מידע ותוכנות כמו אמונות, פרדיגמות, פחדים, דפוסים ועוד. חלקם, אספנו בחיים אלו, חלקם, קיבלנו באופן גנטי או ספגנו מאחרים, וחלקם קיימים בנו ממסע הנשמה שלנו. כל התכנות הזה בגווניו השונים, מנהל אותנו ואת איך שחיינו נראים, לרוב בלי שאנו מודעים לקיומו ולאופן בו הוא משפיע על נסיבות חיינו. חלק לא מבוטל מחיי כך חייתי.

אותו חלק לא מודע שאנו מחזיקים, לא יודע להבדיל בין טוב ורע, או במלים אחרות שיותר משקפות אותי – בין מה שתרומה עבורנו ומה שפחות. מבחינתו, מה שבתוכו זה מה שאנחנו רוצים ומזה ימגנט לנו עוד. כלומר, אם נחשוב חוסר – יהיה עוד חוסר. אם נחשוב יש – יהיה עוד יש. אם נאמר כל הזמן שהחיים קשים, או נאמין שהם קשים, נימשוך לחיינו מצבים מאתגרים והם אכן יהיו קשים. אם תתבוננו במחשבות שלכם. במלים שלכם, זה ייתן לכם אינדיקציה טובה לגבי האמונות שלכם. ובמקום להשקיע מחשבה על מה אתם לא רוצים שיקרה ולדאוג – שלחו לזה אהבה, ראו את זה כבר פתור. תנו אמון. לא עדיף?

המלים בהן אתם משתמשים מייצגות את מערך האמונות ונקודות המבט שלכם, ואלו – יוצרות את מציאות חייכם. רוצים לדעת במה אתם מאמינים באופן לא מודע? התבוננו בכל מקום בחייכם בו יש פער בין מצוי ורצוי. יש שם מתנה עבורכם. להעמיק פנימה לתוככם ולהביא ריפוי לכל מה שיצר את הפער הזה. איך עושים זאת? יש אינספור אפשרויות במרחב לזה ובכל שאלה אפשר באהבה  ליצור איתי קשר.

תודה שהייתם איתי.
מקווה שזה תרם.
באהבה, טליה

המאמר הזה מובא באהבה רבה 
אשמח לשמוע אם זה תרם לך
אפשר לכתוב לי כאן>>
 
ואם מכירים מישהו שזה יכול לתרום לו,
אפשר לשתף בשמחה

תודה ♥ טליה